Vayedaber

Simple Havroutah

Psa'him

Daf 106a

וּשְׁמַע מִינַּהּ: אוֹמֵר שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת עַל כּוֹס אֶחָד. וּשְׁמַע מִינַּהּ: בֵּית שַׁמַּאי הִיא, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה.

Traduction

And learn from it that if one has only one cup of wine, he may recite two sanctifications over one cup, as the baraita states that one may recite two entirely unrelated blessings over a single cup. And learn from it that this baraita is according to the ruling of Beit Shammai, in accordance with the explanation of Rabbi Yehuda, who says that Beit Shammai maintain that one should recite the blessing over fire before the blessing over spices.

Rachi non traduit

[ואליבא דר' יהודה. דאמר מאור ואח''כ בשמים:

Tossefoth non traduit

ושמע מינה אומר שתי קדושות על כוס אחד. ובשאין לו כדאמר לעיל (פסחים ד' קב:):

רַב אָשֵׁי אָמַר: טְעָמוֹ פְּגָמוֹ וְכוֹס שֶׁל בְּרָכָה צָרִיךְ שִׁיעוּר — חֲדָא מִילְּתָא הִיא.

Traduction

Rav Ashi said: On close examination, two of the inferences from the baraita, the ruling that once one who has tasted the cup has disqualified it and the ruling that a cup of blessing requires a specific minimum measure, are actually one matter and should not be counted separately.

וְהָכִי קָאָמַר: מַאי טַעְמָא טְעָמוֹ פְּגָמוֹ? מִשּׁוּם דְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה צָרִיךְ שִׁיעוּר.

Traduction

Rav Ashi elaborates: And this is what the baraita is saying: What is the reason that once one has tasted the cup he has disqualified it from further usage as a cup of blessing? It is because a cup of blessing requires a specific minimum measure. Once one has tasted, there is not enough wine left in the cup. The disqualification is not because of the act of tasting itself. If enough wine remains in the cup after one has taken a sip, it may be used again as a cup of blessing. This ruling is not in accordance with the opinion of certain Sages, who maintain that sipping from the cup itself constitutes an inherent disqualification.

Rachi non traduit

משום דכוס של ברכה טעון שיעור. אבל אי הוה ביה טפי מכשיעור טעמו לא פגמו]:

Tossefoth non traduit

משום דכוס של ברכה צריך שיעור. רב אשי לא פליג אאמוראי דבסמוך ואית ליה שפיר טעמו פגמו אלא דמהא ליכא למישמע מינה קאמר:

רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי קָפֵיד אַחַצְבָּא פְּגִימָא. רַב אִידִי בַּר שִׁישָׁא קָפֵיד אַכָּסָא פְּגִימָא. מָר בַּר רַב אָשֵׁי קָפֵיד אֲפִילּוּ אַחָבִיתָא פְּגִימְתָּא.

Traduction

The Gemara relates that Rabbi Ya’akov bar Idi was particular with regard to a blemished pitcher, i.e., he would not recite kiddush or havdala with a pitcher from which someone had already taken a sip. Rav Idi bar Sheisha was particular with regard to a blemished cup. Mar bar Rav Ashi was particular even with regard to a blemished barrel and would take wine for kiddush only from a previously unopened barrel.

Rachi non traduit

קפיד. לקידוש והבדלה וברכת המזון אבל אם בא לשתות מכוס פגום מברך עליו ברכת היין:

Tossefoth non traduit

קפיד אכסא פגימא. פירש רשב''ם דקפיד לכתחלה דוקא ואם אין לו אלא פגום יקדש עליו ותימה א''כ איך התירו לאכול קודם הבדלה משום קפידא דפגימה מיהו ראוי רשב''ם לסמוך עליו בשעת הדחק:

תָּנוּ רַבָּנַן: ''זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ'' — זוֹכְרֵהוּ עַל הַיַּיִן. אֵין לִי אֶלָּא בְּיוֹם, בַּלַּיְלָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ''.

Traduction

The Sages taught in a baraita with regard to the verse: ''Remember the day of Shabbat to sanctify it'' (Exodus 20:7): Remember it over wine, through the recitation of kiddush. I have only derived that there is a mitzva to recite kiddush during the day, as the verse is referring to the day of Shabbat. From where do I derive that one must also recite kiddush at night? The verse states: ''Remember the day of Shabbat to sanctify it,'' which indicates that one should also remember Shabbat as soon as it is sanctified.

Rachi non traduit

לקדשו. משמע משעה שמתקדש היום:

אין לי אלא ביום. לקמן פריך אדרבה עיקר קדושא בלילה הוא דכניסתו היא קדושתו:

Tossefoth non traduit

זוכרהו על היין. דזכירה כתיב על היין זכרו כיין לבנון (הושע י''ד:
ח') נזכירה דודיך מיין (שיר השירים א':ד') והאי זכירה היינו קידוש דויכולו לא מצינו על הכוס אלא בתפלה כדאמר בשבת (ד' קיט:) ולא ניתקן על הכוס אלא להוציא בניו ובני ביתו ומה שרגילין לומר ויכולו אחר התפלה בקול רם היינו משום י''ט שחל להיות בשבת שמתפללין אתה בחרתנו ואין אומר ויכולו בתפלה ותקנו נמי לומר בכל שבתות שלא לחלק בין שבת לשבת ונראה דקידוש על היין אסמכתא היא והא דאמר במי שמתו (ברכות ד' כ:) נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה היינו דוקא קידוש היום אבל על היין לא הויא אלא מדרבנן כדמשמע בריש נזיר (ד' ג:) דקאמר מיין ושכר יזיר לאסור יין מצוה כיין הרשות ופריך מאי ניהו קידושא והבדלה מושבע ועומד מהר סיני הוא דאיצטריך קרא למיסר אלא כי הא דאמר רבא שבועה שאשתה וחזר ואמר הריני נזיר איצטריך קרא דנזירות חל עליו אף על פי שמושבע ועומד הוא ועוד מצינו למימר דקידוש על היין דבר תורה אבל הא דאמר המברך צריך שיטעום זהו מדרבנן:

''בַּלַּיְלָה מִנַּיִן''?! אַדְּרַבָּה, עִיקַּר קִדּוּשָׁא בַּלַּיְלָה הוּא קָדֵישׁ, דְּכִי קָדֵישׁ — תְּחִלַּת יוֹמָא בָּעֵי לְקַידּוֹשֵׁי! וְתוּ: ''בַּלַּיְלָה מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר: זָכוֹר אֶת יוֹם'', תַּנָּא מְיהַדַּר אַלַּיְלָה וְקָא נָסֵיב לֵיהּ קְרָא דִּימָמָא?!

Traduction

The Gemara expresses surprise at this last question: From where is it derived that one must recite kiddush at night? Is this the appropriate question? On the contrary, the essential mitzva of kiddush is to sanctify the day at night, as one must sanctify the beginning of the day, i.e., Friday night; there is no reason to sanctify Shabbat in the middle of the day, i.e., in the morning. And furthermore, the continuation of the baraita states: From where do we derive the obligation of kiddush at night? The verse states: ''Remember the day of Shabbat.'' The tanna is seeking a source for kiddush at night, and yet he cites a verse that is referring to the day.

הָכִי קָאָמַר: ''זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ'' — זוֹכְרֵהוּ עַל הַיַּיִן בִּכְנִיסָתוֹ, אֵין לִי אֶלָּא בַּלַּיְלָה, בַּיּוֹם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת''.

Traduction

The Gemara answers that this is what the tanna is saying: ''Remember the day of Shabbat to sanctify it'' is a mitzva to remember it over wine when it begins. I have only derived the obligation to recite kiddush at night; from where do I derive that one must also recite kiddush during the day? The verse states: ''Remember the day of Shabbat.'' The emphasis of the word day indicates that one must recite kiddush again during the day.

בְּיוֹם מַאי מְבָרֵךְ? אָמַר רַב יְהוּדָה: ''בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן''. רַב אָשֵׁי אִיקְּלַע לְמָחוֹזָא, אֲמַרוּ לֵיהּ: לִיקַדֵּישׁ לַן מָר קִידּוּשָׁא רַבָּה (הַבוּ לֵיהּ).

Traduction

The Gemara asks: During the day, when one does not recite the same kiddush as at night, what blessing does one recite? Rav Yehuda said: Before the meal, one brings a cup of wine and simply recites the usual blessing over wine: Who creates the fruit of the vine. The Gemara relates that Rav Ashi happened to come to the city of Meḥoza. The Sages of Meḥoza said to him on Shabbat day: Will the Master recite for us the great kiddush? And they immediately brought him a cup of wine.

Rachi non traduit

קידושא רבא. בורא פרי הגפן ואהכי קרי ליה קידושא רבה דאכולהו קידושי אמרי לה:

סְבַר: מַאי נִיהוּ ''קִידּוּשָׁא רַבָּה''? אָמַר, מִכְּדֵי כָּל הַבְּרָכוֹת כּוּלָּן ''בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן'' אָמְרִי בְּרֵישָׁא, אֲמַר ''בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן'' וְאַגֵּיד בֵּיהּ. חַזְיֵיהּ לְהָהוּא סָבָא דְּגָחֵין וְשָׁתֵי, קָרֵי אַנַּפְשֵׁיהּ ''הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ''.

Traduction

Rav Ashi was unsure what they meant by the term great kiddush and wondered if the residents of Meḥoza included other matters in their kiddush. He thought: What is this great kiddush to which they refer? He said to himself: Since with regard to all the blessings that require a cup of wine, one first recites the blessing: Who creates the fruit of the vine, I will start with that blessing. He recited: Who creates the fruit of the vine, and lengthened it to see if they were expecting an additional blessing. He saw a particular elder bending over his cup and drinking, and he realized that this was the end of the great kiddush. He read the following verse about himself: ''The wise man, his eyes are in his head'' (Ecclesiastes 2:14), as he was alert enough to discern the expectations of the local residents.

Rachi non traduit

ואגיד ביה. האריך בו:

Tossefoth non traduit

הוה גחין ושתי. וא''ת דבפרק שלשה שאכלו (ברכות ד' מז.) אמרינן אין המסובין רשאין לטעום עד שיטעום המברך וי''ל דהיינו דוקא בהמוציא שצריך לאכול כדאמרי' בפרק ראוהו ב''ד (ר''ה ד' כט:) לא יפרוס אדם פרוסה לאורחין אא''כ אוכל עמהן הלכך צריך להמתין עד שיטעום המברך אבל קידוש שאין חובה לשתות להמברך א''צ להמתין ומיהו בירושלמי דברכות א''ר אבא בשם רב מסובין אסורין לטעום עד שיטעום המברך ר' יהושע בן לוי אומר שותין אע''פ שלא שתה ולא פליגי מה דא''ר אבהו כשהיו כולן זקוקין לכוס אחד מה דאמר ר' יהושע כשיש לכל אחד כוסו בידו ומשמע נמי אם אין כוסו בידו אפי' שפך מכוס ברכה לכוסות אחרים אין להם לטעום עד שיטעום המברך אבל כשיש לכל אחד כוס א''צ להמתין ולכך הוה גחין ושתי ומכאן יש להוכיח שא''צ לשפוך מכוס של ברכה לשאר כוסות ומיהו היכא דפגימי צריך לשפוך ממנו לשאר כוסות כדי שישתו כולם מכוס שאינו פגום אע''ג דשתיה לא מעכבא כדאמרינן בפרק בכל מערבין (עירובין דף מ:) וגם בהמוציא יש להוכיח מירושלמי אם יש לכל אחד ככרו א''צ להמתין ואוכל כל אחד משלו והא דאמר טול ברוך (ברכות דף מ.) ואמרינן נמי (שם דף מו.) בעל הבית בוצע כדי שיבצע בעין יפה דמשמע שאין אוכלין אלא מה שמחלק להם מיירי בשאין ככר לפני כל אחד א''נ בשבת וכגון שאין להם לחם משנה דאז צריכין לאכול מבציעתו:

אָמְרִי בְּנֵי רַבִּי חִיָּיא: מִי שֶׁלֹּא הִבְדִּיל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת — מַבְדִּיל וְהוֹלֵךְ בְּכָל הַשַּׁבָּת כּוּלּוֹ. וְעַד כַּמָּה? אָמַר רַבִּי זֵירָא: עַד רְבִיעִי בְּשַׁבָּת.

Traduction

As stated above, the sons of Rabbi Ḥiyya say: One who did not recite havdala at the conclusion of Shabbat may recite havdala anytime over the course of the entire week. The Gemara asks: And until how many days of that week have passed may one still recite havdala? Rabbi Zeira said: Until the fourth day of the week, Wednesday, after which it is no longer considered the same week as the previous Shabbat.

Rachi non traduit

עד רביעי בשבת. אבל מרביעי ולהלן גבי שבת הבא מתחשב:

כִּי הָא דְּיָתֵיב רַבִּי זֵירָא קַמֵּיהּ דְּרַב אַסִּי, וְאָמְרִי לַהּ רַב אַסִּי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, וְיָתֵיב וְקָאָמַר: לְעִנְיַן גִּיטִּין, חֲדָא בְּשַׁבְּתָא תְּרֵי וּתְלָתָא — בָּתַר שַׁבְּתָא. אַרְבַּע וְחַמְשָׁא וּמַעֲלֵי יוֹמָא — קַמֵּי שַׁבְּתָא.

Traduction

This is like that ruling of halakha stated when Rabbi Zeira sat before Rav Asi, and some say it was Rav Asi who sat before Rabbi Yoḥanan. And he sat and said: With regard to the wording of bills of divorce, the first day of the week and the second and third days of the week are all called: After Shabbat. If a bill of divorce or a condition upon which the document depends includes the phrase: After Shabbat, it refers to one of the first three days of the week. However, the fourth and fifth days of the week and the eve of the day of Shabbat are called: Before Shabbat. Likewise, with regard to havdala, the first three days of the week are considered the time period after Shabbat, and therefore one may still recite havdala on these days.

Rachi non traduit

לענין גיטין. אמר לה ה''ז גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז אחר השבת או שאמר קודם השבת תתני לי:

אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי: אֲבָל לֹא עַל הָאוּר.

Traduction

Rabbi Ya’akov bar Idi said: However, one who recites havdala during this time period may not recite the blessing over fire. This blessing may be recited only at the conclusion of Shabbat, at the time when fire was originally created.

Rachi non traduit

אבל לא על האור. אם לא בירך בורא מאורי האש במוצאי שבת שוב אינו מברך:

אָמַר רַב בְּרוֹנָא אָמַר רַב:

Traduction

Rav Beruna said that Rav said:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source